בלוג

בנימה אישית: דר' אביטל איזנמן N.D

נזרקתי לים הסוער. גברים שחזות גופם ופניהם 'בריונית' – שוחים בשדה ראייתי. 

אני שוחה בשלי תוך שחווית השחרור, החופש, והביטחון עולים בקירבי.

 

אני לבד במרחבי הים העמוקים – ללא ביחד בגשמי, אך מחוברת עד לשד עצמותי, ולרבדי רבדים 

בתחושת אמון ושמחה  תוך ביטחון שלא יאונה לי כל רע.

 

ממשיכה לשחות גם כשגל ענק מתרומם ומתפשט לעברי, ובתוכי יודעת שאזרום דרכו, תוך התמזגותי עימו אל-על, 

וגלישתי מטה – כמשה בתיבה: מוגנת, בטוחה עם יד 'נעלמה' מושטת לקראתי, תוך חיוך מוסתר של כח הבריאה לילדתו 

אשר שלח למסעה. מסע נשמתה!

 

קוראים יקרים,

אכן חוויתי את החוויה במלואה אך דרך אילו שערים קודמים במשך השנים צעדתי בכדי להגיע הלום? 

אילו שערים ומדרגות הובלנו תלמידי ואני על מנת לפרוץ גבולות?

וכמו בכל גבול כששורש הלב בתוכו, תוך הו' המחבר עליונים ותחתונים, דרכנו האינסופית נמשכת, ותימשך! 

בשאיפה לעוד עלייה במדרגה, ולעיתים 'בנפילה' רק כדי לעורר לעוד תנופה.

לחיות, להנות, לחבור לתסכית נשמתנו בשאיפה לשפע גשמי-רוחי תוך מילוי היעודי בשזירה לנהר הפנימי:

נ חישות

התלהבות

רצון נשמתי

וכמים שמגיעים ממעל למטה, כך נחבור לשורש הנשמה ל רצון הנשמתי, נעורר את ההתלהבות והתשוקה לאמת הפנימית, ונתבלן בנחישות תוך התמדה – וזו הרי הנוסחא, וזו המלאכה.

כאמור, כל אחד ויעודו הוא, כל אחד ותפקידו הטמון בתסכית נשמתו, בשאיפה ליצור חיים 

מהנים, בעלי מימוש והגשמה לצמיחת השפע הרוחי-גשמי ע"פ האדמה, תוך כח השפעה 

לזולת על מנת לסייע לאחדות הלב מהאישי – לכלל, לעולם טוב יותר.

 

חלומות מתגשמים, לעיתים בדרך עולים…וגם מתמוססים – 

אך עם עולה בקנה אחד עם מהותנו הנשמתי היחודית, יצוף ויעלה בתזמון הנכון  

ליישום, מימוש והגשמה. כמובן אם נפעל לשם כך!

Resize of DSC02917